האינטרס של כל עוסק, על פניו הוא לצמצם את החבות שלו במס לרשות המסים. על אילו הוצאות אפשר לקבל זיכוי במס הכנסה? בשביל זה אנחנו פה.
כמו שכבר ציינו לכם במדריך לעובדים מהבית, העיקרון הוא שכל הוצאה שבייצור הכנסה, אפשר להזדכות עליה. מהי הוצאה שבייצור הכנסה? הוצאה שבלעדיה לא יכל העוסק ליצור לעצמו הכנסה, קרי לקבל תשלום על מוצר או על שירות. דוגמא נהדרת היא נגר הרוכש מסור. ללא מסור לא יוכל ליצור רהיטים אותם יוכל למכור וליצור הכנסה…
הדוגמא הנ”ל היא כמובן דוגמא ספציפית. נציין שסוג ההוצאות שניתן להגיש הוא מאוד אישי, ומשתנה בין עסק לעסק. כך למשל, לעסק העוסק בהשכרת אופנועים רכישת אופנוע תהיה הוצאה מוכרת, אבל לעסק אחר לא.
עוד הבדל חשוב הוא בין עסקים המספקים שירותים לבין עסקי מסחר (כאלה שמוכרים מוצרים שונים). עסקים המספקים שירותים, כמו עורכי דין, להם לא יהיה מלאי. אבל למשל, חנות סמארטפונים, הטלפונים שהיא רוכשת לטובת מכירה ניתנים להגשה כהוצאה מוכרת, והטלפונים שיוותרו ברשותם בסוף השנה, נחשבים כמלאי. למשל, אם אותה חנות קנתה במרוצת השנה 100 טלפונים, מכרו 80 מהם, העשרים הנותרים ייחשבו כמלאי והוצאה בשנה הבאה, כאשר יימכרו. זו הסיבה שהרבה עסקים בסוף השנה עסוקים בספירת מלאי.
איזה עוד סוגים של הוצאות מוכרות יש? הנה כמה סוגים עיקריים:
משכורות ותנאים נלווים – הוצאות השכר, והנלוות אליהן כמו תנאים סוציאליים, מוכרות כהוצאה. למשל, אם מעביד פתח לעובדיו קרן השתלמות, החלק שלו בהפקדות מוכר כהוצאה, הפקדות לפיצויים גם מוכרות כהוצאה. באופן דומה, גם תשלומים לקבלני משנה, גם הם, מוכרים כהוצאה.
הוצאות כלליות – כשאנחנו אומרים הוצאות כלליות אלה כל ההוצאות שמסביב לעסק: חשמל, ארנונה, כל הוצאות התקשורת (אינטרנט, טלפוניה, סלולר), אחזקת מחשב, שליחויות, מוניות (על מוניות יש הכרה מלאה כהוצאה), הוצאות של צורכי משרד כמו דפים, כלי כתיבה, אחזקת המשרד, חומרי ניקוי, נורות ותיקונים קטנים. כיבוד כמו מזון קל (מס הכנסה לא מכיר בארוחות שחיתות כהוצאה…), קפה, תה, סוכר, חלב וכיוצא באלה – מוכרים ב-80% מערכם.
ציוד קבוע ופחת (כולל רכב) – כשקונים ציוד קבוע, ההנחה (ההגיונית) של רשות המסים היא שהוא ישמש אותנו מעבר לשנת מס בודדת, ולכן, אפשר להזדכות רק על חלק משוויו בכל שנה, וזה משתנה בהתאם לפריט. זהו גם מה שמכונה “פחת”. למשל, פחת של מחשב הוא שלוש שנים. אם קניתם מחשב נייד לעסק ב-10,000 שקלים, בשנה הראשונה יהיה אפשר להכיר רק בשליש מערכו, בשנה העוקבת בשליש נוסף והשליש האחרון בשנה השלישית.
רכב המשמש את העסק, הפחת עליו הוא 15% בשנה. כל שנה אפשר לקבל הכרה ב-15% מערך הרכב, וכך הלאה עד שממצים את שוויו המלא.
הוצאות רכב – ואם כבר ברכב עסקינן: מלבד הפחת, אפשר גם להזדכות על חלק מהוצאות הרכב עצמן, כמו ביטוח, דלק, חניה, טיפולים במוסך, כולן עד 45% (כי ברשות המסים יוצאים מתוך הנחה שרכב משמש אותנו גם לצרכים פרטיים, מה שנקרא – שימוש מעורב).
נקודה מעניינת בהוצאות רכב היא החניה. אם למשל יש לכם מנוי קבוע בחניון בקרבת העסק שלכם או שכרתם חניה באזור, ההוצאה מוכרת במלואה, ולא רק 45 אחוזים. שווה לשכור חניה!
ביטוחים שונים – גם הוצאות על ביטוח הקשורות לעסק, מוכרות. דברים כמו ביטוח לעסק, ביטוח אחריות מקצועית, ביטוחי מבנה ותכולה של העסק, ביטוח פנסיוני לעובדים (מה שמכונה גם ביטוח מנהלים) או ביטוח נגד תאונות עבודה, מוכרים כהוצאה. מה לא מוכר כהוצאה למשל? ביטוח בריאות.
שכר דירה – סעיף ההוצאות האחרון שנדון בו הוא שכר דירה. כמו שהזכרנו במדריך הקודם אם מדובר בנכס למגורים, אי אפשר לדרוש את ההוצאה, והניכוי הוא בעייתי. אבל אם העסק שלכם שוכן בנכס מסחרי שאתם שוכרים (למשל, חנות בקניון, או משרד בבניין המיועד לעסקים), אתם מקבלים חשבונית מס על השכירות, ולמשכיר גם יהיה אישור על פטור מניכוי מס במקור – אתם יכולים במקרה כזה להגיש את שכר הדירה של העסק להוצאה מוכרת.
מנגד, תשלומי משכנתא על הנכס של העסק, הם לא הוצאה מוכרת. אבל הוצאות המימון של המשכנתא (ריבית, למשל), דווקא כן, ומוכרות במלואן. נציין שהוצאות מימון הן בכלל הוצאה מוכרת, כך למשל אם לקחתם הלוואה מהבנק לצורך פיתוח של העסק – זו הוצאה מוכרת.
שירבו הוצאותיכם (המוכרות) כרימון!
